הכרעת דין בתיק חע"מ 1973-07

האישום והמענה

1.      כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום המייחס לה ביצוע עבודות בניה הטעונות היתר, ללא היתר, עבירה לפי סעיפים 145(א) ו- 204(א) לחוק התכנון והבנייה, תשנ"ה - 1965 [להלן: "החוק"].

על פי הנטען בכתב האישום, בנתה הנאשמת במקרקעין שברח' משה מנדלסון 22 בבאר-שבע [להלן: "המקרקעין"], תוספת בניה מבטון ובלוקים בגודל 60 מ"ר [להלן: "המבנה"].

בנוסף, נטען בכתב האישום כי הנאשמת אף הקימה סככה בחזית קדמית מפח, בשטח 12 מ"ר [להלן: "הסככה"]. אשר לסככה, הודיעה המאשימה כי היא אינה מבקשת להרשיע את הנאשמת בבניית הסככה אולם מאחר ונבנתה שלא כחוק היא עותרת לצו הריסה ללא הרשעה לגבי הסככה, וזאת לפי סעיף 212 לחוק.

2.      במסגרת המענה שניתן ביום 21.6.2009 ובנוכחות מתורגמנית לשפה הרוסית, טענה הנאשמת כי הסככה אינה אצלה אלא אצל שכניה. הנאשמת טענה עוד כי פנתה לעירייה כבר בשנת 1998 על מנת להוציא היתר בניה אולם תיק הבניה לא נמצא. על כן, טענה כי לקחה מהנדס ועו"ד בשנת 2004 ואז הגישה את כל תוכניות הבניה אולם למרות שחיכתה להיתר לא קיבלה אותו.

הנאשמת לא השיבה לשאלת בית המשפט [גם לאחר 4 פעמים] האם בנתה את תוספת המבנה, ועל כן נקבע התיק להוכחות.

הבאת הראיות

3.      מטעם המאשימה העיד מפקח הבניה, מר אולג בורוכוב [להלן: "המפקח"]. המפקח העיד כי ביקר במקרקעין ביום 9.6.2004 [להלן: "הסיור הראשון"], במסגרת בדיקה לאור הבקשה שהגישה הנאשמת לקבלת היתר, בהליך שנקרא "בדיקה לפני ועדה" שבמסגרתו הוא בודק האם המצב שתואר בבקשה אכן תואם את המצב בשטח. המפקח העיד כי במסגרת הבדיקה ראה שטרם נבנתה התוספת המבוקשת, של שתי קומות [דו"ח הוגש ת/1].

אשר לסככה, העיד המפקח כי אינו יודע להעיד בוודאות האם היא היתה קיימת במועד הסיור הראשון.

המפקח העיד כי ערך סיור נוסף ביום 5.12.2004 [להלן: "הסיור השני"] ואז גילה שבוצעה התוספת [הוגשה תמונה - ת/2], וזאת בטרם התקבל היתר הבניה.

אציין, כי בשלב זה הודיעה הנאשמת כי "עצם העובדה שהקירות קיימים, אין זה אומר שתהליך הבניה הסתיים והוא לא הסתיים עד עכשיו" [פרוט' עמ' 3 ש' 25]

4.      המפקח סימן על גבי התמונה ת/2 את מיקומה של התוספת, שהיא למעשה הקומה השניה במבנה [בטעות צויין בפרוטוקול קומה תחתונה - א.ב.ג].

המפקח העיד כי זימן את הנאשמת למתן עדות, והיא החלה לתת לו פרטים אולם בשלב מסויים קמה והלכה וסירבה אף לחתום על העדות. לדברי המפקח, היא מסרה לו פרטים כגון מיקום הנכס, היותה בעליו של המבנה, וכי התוספות המיוחסות לה ניבנו על ידה וברשותה.

הנאשמת כפרה בכך וטענה כי זו פעם ראשונה שהיא רואה את גיליון גביית העדות [ת/3] וכי אינה יכולה לאשר את תוכנו.

המפקח הגיש את העמוד הראשון של הבקשה להיתר בניה, שמספרה 2004396 [ת/4], אשר הוגשה ביום 12.5.2004 ונבדקה על ידי הג"א, והעיד כי לאור בקשה זו יצא לשטח לסיור הראשון. עוד העיד המפקח כי לבקשה זו טרם ניתן היתר בניה, אך הוא ידע להעיד כי ביום 10.4.2011 כבר התכנסה הועדה המקומית וניתנו מספר הנחיות לצורך קבלת היתר הבניה, ביניהן הריסת פטיו והריסת הסככה.

בחקירתו הנגדית אישר המפקח כי התבקש יום לפני העדות מהנאשמת לחפש את התיק הישן אולם אין זה מתפקידו. המפקח העיד כי לא ידוע לו על היתר כלשהו שניתן בתיק הישן. הנאשמת הציגה למפקח היתר ישן אולם המפקח לא זיהה את אותו מסמך ולא ידע להעיד על תוכנו.

המפקח אישר כי טרם גביית העדות הקריא לנאשמת את האזהרה בשפה הרוסית ולבקשת הנאשמת אף תרגם את האזהרה בבית המשפט.

 לשאלת הנאשמת מניין ידיעתו כי הבניה בוצעה ללא היתר השיב המפקח:

"יצאתי לבדוק בדיקה לפני ועדה. את הגשת תכנית ואני יצאתי עם התכנית הזאת לבדיקה. ראיתי שטרם התחלת לבנות וזה מה שציינתי בדו"ח הפיקוח לפני הועדה. כעבור מספר חודשים, כחצי שנה, בחודש דצמבר, בסיור שערכתי בשכונה ב' ראיתי שהתוספת כבר קיימת. כשחזרתי למשרד עשיתי בדיקה מול מחלקת הרישוי וראיתי שטרם קיבלת היתר. עוד עובדה שאומרת כי את בנית ללא היתר. עד היום לא קיבלת היתר בניה למה שבנית ועד היום זה ללא היתר."